ט' באב: הזיכרון, בין אתמול למחר

ט' באב: הזיכרון, בין אתמול למחר

הרצאה מרתקת ומחכימה זו אינה עוסקת ב'איפה המפתחות' אלא בזיכרון הלאומי, הקולקטיבי שלנו. מספרים על נפוליון שראה יהודים יושבים על הרצפה ומתפללים. שאל וענו לו, שהם אבלים על חורבן בית-המקדש. איזה בית  מקדש? – בירושלים. מתי חרב? – לפני 1700 שנה. אז עכשיו אתם בוכים??? לאנשיו אמר, כך לפי הסיפור, עַם הזוכר כך את עברו יזכה לחיי נצח. אנחנו מצוּוִים לזכור אירועים רבים ושונים והזכרונות האלה שאנו 'גוררים' אחרינו משפיעים על חיינו בהווה וגם לעתיד. המצה והחרוסת, למשל, אינם רק תזכורת אלא גם ציווי, לשלול את העבדות ולרצות בחרות. שבירת הכוס בליל כלולות היא 'זכר לחורבן'. זו רק טעימה אחת ממבחר מפתיע.

פורסם בקטגוריה חגים, ט' באב, עם התגים , , , , , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.